פצעי בגרות (אקנה)

 
מה גורם לאקנה?

האקנה הינו תוצר של שלושה גורמים הפועלים יחדיו:
א. הצטברות חומר בשם קרטין בבלוטות החלב הגורם לחסימתן.
ב. שינויים הרומונליים (הורמוני מין גבריים, אנדרוגנים, הגורמים להפרשה עודפת מבלוטות החלב).
ג. חיידק  Propionibacterium acne.
 
קיימים גורמים נוספים היכולים לגרום להופעת אקנה או החמרתו:
א. תרופות, לדג': סטרואידים, הורמונים, ליתיום ועוד.
ב. מתח נפשי.
ג. חשיפה לחומרים כימיים מסויימים ("אקנה תעסוקתי").
ד. תכשירים קוסמטיים.
ה. לחץ מקומי מתמשך או שיפשוף חוזר של עור הפנים.
ו. מחלות רקע, לדג': הפרעות הורמונליות .
 
לאקנה דרכי ביטוי שונות ויתכנו מספר סוגי נגעים באותו אדם:
א. נגעים דלקתיים: קשריות אדומות, מיגולים, קשרים גדולים ("ציסטות").
ב. נגעים שאינם דלקתיים: קומדונים (נקודות שחורות או לבנות).
 
היכן נוטים להופיע נגעי האקנה?
פנים וצוואר
חזה
כתפיים וזרועות
גב
עכוזים

מהו המהלך הצפוי של אקנה?
אקנה לרוב נסוג ספונטנית בשנות העשרים המוקדמות, אך יש מיקרים שבהם הנגעים קיימים גם בשנות הארבעים ואף מאוחר יותר.
ישנה נטיה להחמרות בחורף ובתחילת הוסת.
 
מדוע כדאי לטפל באקנה?
א. אקנה חמור (ביחוד מסוג ציסטי) עלול לגרום אי נוחות וכאב.
ב. נגעים דלקתיים עלולים להותיר לאחר הריפוי צלקות או כתמים כהים (פיגמנטציה).
ג. מחקרים הוכיחו שלקיום האקנה השפעה פסיכולוגית משמעותית , בעלת השלכות מרחיקות לכת על איכות החיים של המטופלים.
 


הטיפול באקנה

אופן הטיפול משתנה בהתאם לנתונים אישיים של המטופל: גיל, מין, חומרת המחלה, מחלות רקע וכד'.
הטיפול כולל תכשירים מקומיים לשימוש חיצוני ו/או תכשירים לנטילה דרך הפה. נהוג לשלב תכשירים בעלי מנגנון פעולה שונה.

1.  דוגמאות לתכשירים מקומיים (לשימוש חיצוני): אנטיביוטיקה, בנזואיל-פרוקסיד ("Benzac"), רטינואידים.
2.  דוגמאות לתכשירים לנטילה דרך הפה: אנטיביוטיקה, רטינואידים ("רואקוטן"), טיפולים הורמונלים.