התקרחות-ונשירת-שיער

  • קרחת (Alopecia) הינה מצב של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל.
    סוג ההתקרחות הנפוץ ביותר הוא דילול הדרגתי של השיער בקרקפת, המתרחש אצל גברים ונשים  בבגרותם ומכונה "התקרחות טיפוסית" (common baldness) או התקרחות אנדרוגנית (androgenic alopecia).
    ההתקרחות האנדרוגנית אינה מחלה, אלא תוצאה נורמלית של תהליך ההזדקנות. תופעה זו שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. בנשים התופעה פחות בולטת מאחר ולרוב התהליך מתחיל בגיל מבוגר יותר ואין איבוד מלא של השיער.
    בגברים סוג זה של התקרחות מופיע לקראת סיום גיל ההתבגרות (בסוף שנות העשרה או תחילת שנות העשרים), כשתחילת ההתקרחות בקדמת ומרכז הקרקפת (בצורת האות M ).
    התקרחות נשית טיפוסית היא פחות בולטת ונוטה להופיע בגיל מבוגר יחסית, לרוב, לאחר הפסקת הוסת (אם כי לעיתים תחילתה כבר בעשור השלישי או הרביעי לחיים). תחילת תהליך ההתקרחות במרכז הקודקוד בצורה דמוית "עץ אשוח". 
    בגברים ובנשים תהליך ההתקחות יכול להתקדם בהדרגה, אך בעוד גברים רבים מגיעים למצב  של התקחות כמעט מוחלטת, הרי שבנשים נשמר השיער בקדמת הקרקפת ואינן הופכות קרחות לגמרי.
    בגברים הגורם לסוג זה של התקרחות הוא האנזים 5-אלפא רדוקטז, הממיר את ההורמון הגברי טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT), חומר המדכא גדילת שיער. פעילותו של האנזים 5-אלפא רדוקטז נקבעת לרוב באופן תורשתי. ההורמון DHT גורם לשלב הגדילה של השערות להתקצר באופן משמעותי. מספרם של שורשי השיער אינו קטֵן, אך השיערות נעשות דקות וקצרות כל כך עד שלא ניתן להבחין יותר בגדילת שיער (תהליך המכונה מיניאטוריזציה). בנשים  תופעה זו נגרמת ככל הנראה עקב ירידה בריכוז ההורמון הנשי אסטרוגן בדם (בדרך כלל עם הפסקת הוסת).


     
    קיימים גורמים נוספים להתקרחות:
    1.  מחלות פנימיות, כמו: הפרעה בפעילות בלוטת התריס, אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל או הפרעה הורמונלית המתבטאת בעודף הורמונים אנדרוגנים ("גבריים").
    2.  תת תזונה.
    3.  תסרוקות הכרוכות במתיחת שיער או החלקתו.
    4.  הפרעה נפשית המתבטאת בחוסר יכולת לשלוט בדחף למרוט שיער (טריכוטילומניה).
    5.  תרופות וטיפולים רפואיים, כמו: כמותרפיה או טיפול קרינתי לאזור הקרקפת.
    6.  מחלה חריפה.
    7.  לידה.
    8. מחלות זיהומיות, כמו: זיהומים פטרייתיים או עגבת.
    9.  מחלות חיסון עצמי (אוטואימוניות), שבהן מערכת החיסון מתנהגת לרקמות הגוף, כאילו הן רקמות זרות ומגיבה בהתאם, כמו : אלופציה אראטה (Alopecia Areata).
     

    טיפול בהתקרחות גברית טיפוסית
     
    1. תכשירים מקומיים, כמו Minoxidil
    2. תרופות (Propecia)
    3. השתלת שיער

    האם קיים טיפול תרופתי להתקרחות גברית טיפוסית?

    פרופסיה (Propecia) או בשמה הרפואי Finasteride הינה תרופה הניתנת כטיפול קבוע להתקרחות גברית טיפוסית.
    התרופה ניתנת בטבליות במינון 1 מ"ג ביום.
    פרופסיה מעכבת את האנזים 5-אלפא רדוקטז ובכך מונעת את הפיכת הטסטוסטרון ל DHT. כתוצאה מכך יש רמות נמוכות יותר של DHT בקרקפת ובדם.
    כשלושה חודשים מתחילת הטיפול ניתן להתרשם מתוצאה משמעותית, המתבטאת בהאטת נשירת השיער. כעבור כשישה חודשים ניתן לראות במידה מסוימת צמיחה מחודשת של שיער.
    במידה ומפסיקים את התרופה, השיער שגדל מחדש ינשור תוך שנה וקצב נשירת השיער יחזור למצב שקדם לנטילת התרופה.
    תופעת הלוואי העיקרית ( 2% מהמטופלים) שתוארה בספרות היא ירידה בליבידו והפרעה בזיקפה. במרבית המקרים התופעה הפיכה אחרי הפסקת התרופה.